כח הבחירה- חיים!
ציווי השם
כשרצה הקב"ה להמחיש לעם ישראל את דרך החיים הבריאה ביותר ביקש מהם להתבונן בביראה כולה, ארץ, שמש, ירח וכל צבא השמיים, ושאל את בניו שאלות פשוטות, האם יום אחד התעוררתם בבוקר והשמש לא זרחה? קרה פעם שהחליטה השמש לא להאיר לעולם כולו כי רצתה כיוון אחר? האם הארץ שאתם זורעים בתוכה חיטה העלתה שעורה? הבריאה שלי מקולקלת? לא!
הבריאה תקינה ובריאה, חיה וקיימת ולא לשם שכר או עונש. במידה והירח יחליט להאיר חודש שלם במלואו או להעלם לחודש שלם, הוא לא יקבל עונש! וכן, בכל אותם אלפי שנים שהוא מתמיד בתפקידו הוא לא ייקבל שכר! אז למה הוא עושה את זה? זאת השאלה של השם לישראל.
ולעם כולו מה הוא ציווה? לאחר שאמר לישראל להתבונן במעשיי ידיו הנפלאים שלא משנים ויישנו את תפקידם לעולם, ציווה את כול העם לדורות "ובחרת בחיים". (דברים ל, יט). ודומה לאדם עשיר שיש לו מאה בתים למכירה, ולחבירו הטוב אומר "תבוא תבחר את הבית הכי טוב שלי שממוקם בשכונה הכי טובה, עם השכנים הכי טובים, תנאי מחייה זולים ויציבים, כל מה שאתה צריך ורוצה נמצא פה".
ומגדיל ועושה ולוקח את אותו חבר ומראה לו את הבית ומצביע ואומר "את זה כדאי שתקנה!" (ע"פ רש"י שם). והחבר? זו בחירה שלו לקנות או לא לקנות את אותו הבית. בחירה שלו להחליט ללכת לבית אחר בשכונה אחרת, עם שכנים אחרים, תנאי מחייה אחרים. בחירה שלו בלבד האם לקבל את העצה של חברו הטוב המצליח שכבר הוכיח שמבין עניין, או לעזוב הכל וללכת לנסות את מזלו. ואם הוא לא ייבחר בטוב לצערינו הסוף ידוע.
מעשיים יום יומיים נגד הבחירה
האדם הוא בחירי אמרו רבותינו. ולא רק לעניין תורה ומצוות אלא בכל נושאי החיים, אם זה בלבוש שיכול האדם לבחור מה ללבוש היום ומחר, ואם זה במאכלים שהוא רוצה לאכול היום, ומה להכין למחרת. האדם הוא בחירי שליט על חייו. אבל באמת שיש דברים במהלך החיים שאין לנו בחירה, ולא כי הבריאה ח"ו מקולקלת אלא כי ההרגל עשה את שלו,
למשל. כל אדם כשמצחצח את שיניו מורח את המשחה על המברשת באותה צורה כמעט כל ימי חייו, אם זה אותו אחד המורח על כל אורך המברשת את המשחה, ואם זה אותו אחד שמניח נקודה קטנה. נכון שזה הרגל של שנים אבל זה כבר ניצח את הבחירה האישית. ועוד דוגמא, אדם שלא מסוגל לאכול מאכלים חריפים, או להיפך אדם שלא מסוגל לאכול בלי חריף. שניהם אומנם התרגלו מחמת הטבע והמעשים היום יומיים, אבל אצל שניהם ההרגל כבר ניצח את הבחירה.
ואותו הדבר אצל אותו אחד ששותה את כל הכוס נס קפה אפילו שהשלוק האחרון הוא די מאולץ. או השני שלא מסוגל לשמוע סגנון שירים מסויים. והשלישי שחייב לפתוח את הבוקר בסיגריה כי בלי זה הוא עצבני. כל אחד וההרגל שלו ששינה את נקודת הבחירה שלו.
ניתן וצריך לשנות
ומה הצד המשותף לכל אותם שההרגל נהפך אצלם לטבע וקנה לו מקום של כבוד בליבם? לכולם, אבל לכולם ישנה האפשרות לשנות את הטבע במידה וייבחרו בכך! והשאלה היא לא אם ירצו לבחור אלא השאלה היא למה להם לבחור בכך?
כשרבותינו רצו ללמד מהו אותו "חיים" שהתורה רצתה שנבחר, השתמשו בלשון מאוד קשה ללמד זאת, שאין אדם זוכה בחיים בלא דעת ובלא רצון ובדרך מקרה, אלא יש צורך לרצות להחליט בכובד ראש. על האדם לבחור בחיים אם ברצונו לחיות. (רש"ר הירש שם).
במילים אחרות, בחירה יום יומית בטוב, ובדבר ששובר את ההרגל של האדם הוא עצמו חיים! זה הדבר המחייה את האדם להתקדם ולהרגיש חי. ולהיפך, חוסר בחירה והליכה עיוורת אחר מעשים יום יומיים ושגרה מוכרחת, זה ההיפך מהחיים! ההיפך מהטוב!
ועכשיו יש לשאול, אז לעזוב את העבודה? לא להיכנע לשגרה? והתשובה הפוך השגרה היא שמצילה את האדם, ההרגלים היום יומים הם אלו שמוליכים את האדם להמשיך להתנהל. ובמקביל הבחירות הקטנות של החיים שיתנו חיות לאדם הם אלו שישנו את חייו.
אני חי!
למשל, יש כיום עצה לאנשים לא לדבר לשון הרע שעה אחת ביום. והרבה אנשים משתמשים בעצה זו אבל לאחר אותה שעה...
וכן, אומרים לאנשים לא לאכול מתוק! זה בריא יותר, שומר שלא יהיו בעיות (אי"ה), אבל כמה מחזיקים באמת בזה?
באמת שהרוב הניכר באנשים נופל, ואחרי יומיים בלי מתוק מגיע הפיצוי גדול "ומזין" הנותן הרבה הרגשה של ריקנות, אכזבה ותסכול על כמה אני...
ומה ניתן לעשות? לעבוד עם המחשבה! לא רק להחליט שזו הבחירה שלי לא לדבר לשון הרע או לא לאכול מאכלים שמזיקים לי, אלא בכל פעם שהתמודדתי, והצלחתי, לשנן לעצמי (ממש לומר את זה בפה) "בחרתי בחיים! אני שליט על הבחירה! אני טוב!" וכך לחזור לשנן, לא לוותר אלא להתמיד בעבודה הפנימית הזו, להגדיל את ערך הבחירה מול הקושי עד שבאמת בלב יכנס שאני הבוחר, וכל זמן שאני בוחר בטוב אני חי!
הורים רבים כשמתחילים תהליך ייעוץ עבור ילדיהם (באמת שזה יותר עבורם), אפילו אם הם רואים תוצאות מוכחות "בשטח", הבית מתחיל להראות פנים אחרות, פנים חינוכיים יותר של משמעת וסמכות. הבית רגוע יותר, הילדים שלווים יותר, אפילו הזוגיות עולה. אבל להורים רבים משהו עדיין מעיק בלב, יש איזה משהו שלא נותן להם ליהנות מכל עמלם! ואותו דבר הוא כוח ההרגל של שנים אחורה, שנים שהבית היה רדוף וטרוף מבחינה חינוכית. והם לא מצליחים להשתחרר מאותה רדיפה.
ולכן גם הורים כאלה כמו כל אדם שרוצה להכניס את הבחירה לתוך חייו, עד שהדבר יתן לו את החיות שמגיעה לו, יש לסייע מהנפש לגוף. שהדיבור (נפש) יתחיל לתת לגוף את הדחיפה שלו, ואז ממילא המוח יתחיל לעכל שהדברים השתנו באמת, והמציאות עכשיו היא חדשה וטובה. ומה שהיה לא יחזור, ואם הוא יחזור אז כבר שיניתי פעם אחת ואני אשנה עוד הרבה פעמים!
משפטים כמו: "אני אמא טובה", אני בחרתי לעשות טוב לילדים שלי", "הבית שלי נעים יותר", "אני יתגבר עכשיו", "הניסיון תכף יעבור", "אני לא יענה לאשתי וזה טוב" וכו'. (האמנתי כי אדבר. תהלים קטז, י).
כל דיבור כזה ככל שחוזר יותר ויותר במהלך תקופה, מחזק את הרגש של בחירה ומגדיל אותו אצל האדם. הבחירה של האדם פתאום (כך הוא מרגיש) יותר חזקה, לפתע הוא מרגיש יותר חזק להתמודד, יש לו כוחות נפש שהוא לא היה מודע אליהם. והכל מכוח הבחירה, כי הוא בחר בטוב במעשים, והפנים את הטוב הזה גם לרגש ולמציאות שלו.
אנחנו וצאצאינו
והילדים? איך אנחנו יכולים לסייע להם מגיל קטן לבחור בטוב? בתורת התחלה, אנחנו יכולים לעשות איתם תרגיל קטן ופשוט. כשנרצה לתת להם חטיף, לפני שנעביר להם את תאוות ליבם, נוציא מהחטיף כמה חתיכות ולא נראה להם. לאחר שהם יאכלו ויזרקו את השקית (לפח או על הרצפה) ויחזרו לשחק.
נקרא להם ונשאל אותם אם החטיף נגמר. כמובן שהם יאמרו שכן הוא נגמר "ואמא זה היה מלא באוויר תביא עוד!". כעת יש להורים לבחור איך להתקדם. האם לגלות לילדים את הסוד שנלקחו כמה חתיכות, ולהסביר להם (לחפור) שהם התגברו!
או לעשות את הדרך השניה והכי טובה, לא לומר כלום ושאנו ההורים נבין ונפנים שיש בידיים שלנו ושל ילדינו לבחור בדברים שהם נגד הרצונות שלנו, ואפילו אם זו בחירה שאנחנו לא מודעים אליה. שלב שני בבניית כוח הבחירה של ילדינו, הוא בזמן שהם מגיעים עם בעיה. "משה הרביץ לי", "שרה משכה לי" וכו'.
כאן אנחנו נקשיב לילדים ורק נקשיב! אחרי שהם סיימו לדבר ולהתלונן, אנחנו ניתן לילד כמה אופציות וננסה לא להתערב לו בבחירה. אולי להתרחק מאותו ילד שהרביץ. או, שהוא ישאר ליד אמא ויעזור לה, אולי אופציה שהוא ילך לאותו ילד ויאמר לו שהוא עשה משהו לא טוב.
כל מיני בחירות שיעזרו לילד לפתח את הבחירה שלו. כמובן שיהיו התנגדויות מצד הילד אבל אנחנו כן נתעקש שהוא יבחר משהו. וכן בזמן שהילד מגיע עם בעיה מהגן/לימודים, אפילו אם זו בעיה גדולה ומלחיצה, אנחנו נאמר לו שאנחנו בוחרים לא להתעסק בבעיה הזו עכשיו. ורק אחרי שנרגע ונהיה מיושבים בדעתינו נתמודד מולה ונמצא לה פתרון! דבר זה יכניס את הבעיה למקום הנכון לה, למקום שאין לה חשיבות כלל!
עוד שלב חשוב מאוד והוא עיקרי בבניית בחירת האדם מילדותו להיות אדם בוחר ולא עוד רובוט שמתנהל בצורה טכנית.
ילדים רבים אוספים כסף, בין אם זה דמי כיס שההורים נותנים להם ובין אם זה כסף שסבא וסבתא הביאו להם מתנה. הורים רבים רואים שהילד שטרח ויגע לאסוף שקל לשקל פתאום רוצה להוציא את הכסף על דבר שולי וטיפשי (לעיני ההורים כמובן), הילד רוצה לקנות צעצוע יקר ולא איכותי, או צעצוע שכבר יש לו בבית או שהיה לו בעבר. הוא רוצה וההורים עושים את הטעות הגדולה ביותר, הם מונעים ממנו מלבחור!
כמובן שאני לא אומר שצריך לחנך אותו "לשרוף" כסף סתם, ממש לא, הכוונה היא להכווין אותו ולהתבונן במעשים שלו. לומר לילד קצר ובלי לנסות להשפיע עליו, "זה מה שאתה רוצה ואתה בוחר?". אפשר גם להראות לו דברים אחרים יותר שווים ומשתלמים, אבל בסופו של דבר לתת לילד לבחור.
אחרי שהילד בחר על מה לבזבז את הכסף שהוא חסך כל כך הרבה זמן, אותו צעצוע שאתם יודעים שהוא לא ישחק בו באמת, יש לקחת את הילד לאחר הקנייה (מצווה לשבח מקחו), ולומר לו, "אני שמח שאתה בטוח במה שאתה רוצה ועושה!" ובאמת לשמוח שהילד בחר!
עוד דוגמא אחרונה, פעמים רבות קורה כשהמשפחה יוצאים לנסיעה ונמצאים ליד מקרר הגלידות, והילד מחזיק את עשרת השקלים שקיבל מאמא ומחפש את הגלידה שנראית הכי טעימה, חופר והופך במקרר הקפוא, עד שהוא מוצא את שאהבה נפשו. פתאום הוא בוחר את הגלידה הטבעונית ללא סוכר שבאמת אף אחד לא קונה אולי רק בטעות. ואנחנו ההורים רואים את "המציאה" וישר מתחילים להסביר שזה גלידה שלא שווה, ולא תהיה טעימה, יש אמהות שיחטפו את הגלידה מהיד בכלל בלי לשאול וידחפו לידיים של הילד גלידה אחרת.
האמת, שיש להסביר בקצרה לילד שזה ללא סוכר, "ואולי אתה תאהב את זה, אני באופן אישי לא כל כך אוהבת את הגלידה הזו". אם הילד שלנו יחליט לאחר משפט כזה לבחור שזה מה שהוא רוצה! אז זה הבחירה שלו, ואנחנו חייבים לשמוח שאנחנו מגדלים ילד שבוחר! ואולי גם הילד באמת יאהב את הגלידה, מה יודע?!
בחירה היא עניין גדול שמקדם מאוד את האדם, כדאי להשקיע מחשבה בדרכים יצירתיות לחזק את כוח הבחירה שלנו ביום יום כדי להפוך להיות לאנשים אחרים. אנשים חיים!
